ברוך הבא, אורח
עליך להירשם לפני שתוכל להגיב באתר.

שם משתמש/דוא"ל:
  

סיסמה
  





חיפוש בפורומים

(חיפוש מתקדם)

סטטיסטיקות פורום
» משתמשים: 86
» המשתמש החדש ביותר בקהילה: טל קורן
» אשכולות בפורום: 380
» תגובות בפורום: 1,713

סטטיסטיקות מלאות

משתמשים מחוברים
יש כרגע 9 משתמשים מחוברים.
» 0 משתמשים | 9 אורחים

אשכולות אחרונים
הלארפ נדחה
פורום: לאר"פ המלך השתגע
תגובה אחרונה: טל רמתי
06-08-2017, 02:28 PM
» תגובות: 0
» צפיות: 412
הרשמה
פורום: לאר"פ המלך השתגע
תגובה אחרונה: טל רמתי
06-08-2017, 02:27 PM
» תגובות: 7
» צפיות: 2,113
כל המשחק על רגל אחת
פורום: לאר"פ המלך השתגע
תגובה אחרונה: טל רמתי
06-01-2017, 02:21 PM
» תגובות: 1
» צפיות: 596
נפתחה הרשמה!
פורום: לאר"פ המלך השתגע
תגובה אחרונה: טל רמתי
06-01-2017, 01:50 PM
» תגובות: 0
» צפיות: 387
תאריך ושעה
פורום: לאר"פ המלך השתגע
תגובה אחרונה: טל רמתי
06-01-2017, 04:03 AM
» תגובות: 0
» צפיות: 541
מנדט השמיים
פורום: לאר"פ המלך השתגע
תגובה אחרונה: טל רמתי
05-18-2017, 12:35 AM
» תגובות: 0
» צפיות: 414
מכאניכה
פורום: לאר"פ המלך השתגע
תגובה אחרונה: טל רמתי
05-18-2017, 12:15 AM
» תגובות: 2
» צפיות: 682
אז מה אפשר לשחק?
פורום: לאר"פ המלך השתגע
תגובה אחרונה: טל רמתי
05-17-2017, 11:59 PM
» תגובות: 0
» צפיות: 340
הרקע למשחק
פורום: לאר"פ המלך השתגע
תגובה אחרונה: טל רמתי
05-12-2017, 01:19 AM
» תגובות: 1
» צפיות: 534
הספר שלי ושל ניתאי
פורום: הבימה המרכזית
תגובה אחרונה: לוטם גד
12-11-2016, 04:27 PM
» תגובות: 7
» צפיות: 5,008

 
  כיפה אדומה - 2012
נכתב על ידי: עידן זיו - 06-08-2016, 11:06 AM - פורום: תאטרון קהילתי - אין תגובות

הפקה של הקהילה החופשית לשחקני תפקידים בכפר סבא והסביבה בביגור 2012.
צילם: ירדן קדמן
מפיק: זיו פלוטניק
במאית: טניה איטקין

שחקנים
מספר: ינאי טבת
נטע (כיפה אדומה): זיו פלוטניק
כוסית: טניה איטקין
אימא רוסיה: נטלי נדביגה
הזאב: מעין בורנובסקי
סבתא סטלין: תומר גיל



הדפס

  ריכוז ערוצי יוטיוב שלי
נכתב על ידי: עידן זיו - 06-08-2016, 11:05 AM - פורום: זה? זה אני עשיתי. - אין תגובות

מכיל בוטנים - ערוץ יוטיוב יחסית חדש שלי, והתוכן שלו מאוד... ספציפי ;).
פאנץ' בננה - ערוץ יוטיוב שהתחלתי בתקופת החטיבה, ומכיל בעיקר דיבובים מצחיקים לשירים. יש שם סרטונים שאני כבר לא חושב שהם מוצלחים, אבל 280 משתמשים רשומים ו227,169 צפיות אולי אומרים אחרת.
ערוץ היוטיוב האישי שלי - שמכיל כל מיני סרטונים מכל מיני תקופות. את רובם הפכתי לפרטיים עם השנים.

הדפס

  הרשמה לל"ג בעומר הקהילתי
נכתב על ידי: יואב קוזניוק - 05-15-2016, 09:22 PM - פורום: אירועי הווי - תגובות (20)

ההרשמה לל"ג בעומר הקהילתי נפתחת! האירוע יתקיים ב- 26.5

הקמה: 17:00
תחילת האירוע: 18:00
נשלח לכל אחד בפרטי מה הוא צריך להביא
מחצלות שולחנות, מנגלים, גרזנים, מסורים וקרשים יתקבלו בברכה
האירוע יתקיים ביער אוסישקין



שם:
גיל
טלפון:
לאום:
למה אני אוהב/ת את הדס ויואב ושאר צוות ההקמה:
טבעוני/צמחוני?:
הערות:
הארות:
ההרות:
:alien:

הדפס

  מסיבת יום הולדת לי!
נכתב על ידי: טל רמתי - 05-13-2016, 12:55 AM - פורום: אירועי הווי - תגובות (3)


יום שישי הזה (המכונה גם היום) אני עושה מסיבת יום הולדת אצלי בבית וכוווללללםםםם מוזמנים!
יהיו משחקי קופסה, יהיה אוכל, יהיו אנשים טובים ותהיה עוגה!
בואו בהמוניכם.



הדפס

  באיזה תאריך תרצו את הל"ג בעומר הקהילתי
נכתב על ידי: יואב קוזניוק - 05-11-2016, 01:40 AM - פורום: אירועי הווי - תגובות (3)

ראו כותרת

הדפס

  הטרלות פוטושופ
נכתב על ידי: עידן זיו - 04-07-2016, 05:44 PM - פורום: זה? זה אני עשיתי. - תגובות (6)

יש לי עבודה להגיש אז אני נאלץ למצוא דרכים יצירתיות להתחמק מלעשות אותה.
ככה העברתי שעתיים:
http://rpforum.net/portal/idan/ps.html

הדפס

  מלחמת Memes קהילתיים
נכתב על ידי: עידן זיו - 02-23-2016, 09:12 PM - פורום: זה? זה אני עשיתי. - תגובות (55)

   



הוראות יצירת מם:
לכו לכאן: http://g.hazfalafel.com/index.php
תעלו תמונה מהמחשב
תוסיפו טקסט
תשמרו את התמונה
תוסיפו כקובץ להודעה
???
Profit

הדפס

  סיפורו של אר דהת'יל (תסאוס) חלק 1 כפי שהובטח
נכתב על ידי: מיכאל בראון - 02-22-2016, 03:39 AM - פורום: הבימה המרכזית - אין תגובות

באשכול זה עולה הפרק הראשון בגרסתו המקורית שלפני המאנגה אשמח לתגובות בנוגע סיפור, אציין גם כי ככל הנראה זה לא ישתנה בעתיד אבל כן אפיק לקחים מתגובות וביקורות בונות.

סיפורו של אר דהת'יל (תסאוס) חלק 1
מקום: תא כלא מרווח הנראה כדירה קטנה ומרוהטת.
זמן: מהחלון אור ירח לילי.
דמויות: אר דהת'יל (תסאוס) האסיר המספר על אודותיו.
הורוס: משרתו של האסיר מקשיב לכל מילה.
הזיה בדמות רוח של שומרת: מטיפה לאסיר.
אר דהת'יל (תסאוס): אינני יודע כמה זמן עבר אולי שנים אולי חודשים אולי שבועות ימים שעות דקות שמה עברו רק כמה שניות המרגישות כמו מילניומים שלמים מאז שנכלאתי פה.
הורוס (המשרת): הכל תלוי מהי תחושת הזמן שלך ולפי איזה זמן אתה הולך אדוני, האם לפי זמן בני האדם האם לפי זמן אדוני השמיים האם לפי זמן עבדי האדמה האם לפי זמנו של האל האחד של אויבו או שמה של הדרקון היוצר את כולם.
אר דהת'יל (תסאוס): אני באמת כבר לא בטוח לפי איזה שעון אני הולך הורוס יקירי כפי שבטח ספרתי לך מאה ועשרים פעמים כבר נודתי ונכלאתי כאן בכלא זה שנמצא מחוץ לזמן והמרחב בשל חטאי הנוראים.
הורוס (המשרת): מאה שלושים פעמים אם להיות מדוייק אדוני... אך אני תמיד כאן כדי לשמוע מחדש.
אר דהת'יל (תסאוס): אל תקרא לי אדוני הורוס אתה החבר היחיד שלי במקום הארור הזה הם לא מבינים שאין להם דבר שיכול להחזיר לי אותה את אותה אחת לא כפי שחיה וכפי שמתה רק צל רק צל הורוס...
הורוס (המשרת): על מה אתה מדבר אדוני מי היא אותה אחת אשר טורדת את מחשבותיך ושנראה כי היא חשובה לך במיוחד... אדוני אתה בטוח שלא תרצה לנוח קצת אני חושב שההזיות פוקדות אותך שוב.
אר דהת'יל (תסאוס): לא ההזיות הם הורוס יקירי זיכרונות והיא... היא הייתה היחידה שהבינה אותי באמת הורוס רק היא יכלה לעזור לי אך היא איננה עוד והכל באשמתי הכל...
תיאור חפץ חשוב: (תמונה שנחה על השידה זוהרת לאורו הרך של הירח בתמונה אישה צעירה ותמירה ויפיפיה בשיריון קרב העשוי מתכת יהלום ועצמות לאישה שיער שחור אור חיוור ועין אחת אדומה ועין אחת כחולה וחרב אדירה ומטילת אימה או שמה זה רק האבק והיושן של התמונה אך נראה כאילו היא מאוד מבוגרת ובעלת נסיון של שנים ונדמה כאילו היא אף רואה אותם וזזה אך הכל בדימיון)
חזרה אל אר דהת'יל (תסאוס): כל ההרס הזה כל האנשים שהרגתי והחיים שהקרבתי ובסוף כפי שנאמר לי בעבר אני עצמי גרמתי לכך שאאבד הכל אני האחד שתמיד היה חסר רגש נאמר כי אף אישה לא תוכל לכבוש את לבי ובכל זאת רק היא הצליחה היא הצילה אותי ואני אני נפתחתי בפניה אהבתי אותה ובסוף גם אותה הקרבתי ונפגעתי מכך...תפילה חרישית נשמעת מפיו של האסיר מוזיקלית כמעט יפיפיה ונוראית בו זמנית.
הורוס (המשרת): אדוני עדיף שתשכב לישון עכשיו יהיה זמן לעוד הזיות... זאת אומרת זכרונות מחר ולמשך תקופת המאסר שלך שתה את התה והתרופה שלך לפני שאתה הולך לישון אנחנו לא רוצים שמחר תתעורר חולה כמו אתמול הם לא אוהבים את זה בכלל.
אר דהת'יל (תסאוס): אתה בטח צודק הורוס בוא אך נא הצטרף אליי וגם את יקירתי או לפחות רוחך תוכל.
הורוס (המשרת): אצטרף אם אתה מתעקש אדוני אבל אין איתנו אף אחד אנחנו רק שנינו, אם לא היינו לבד הייתי חש במישהו.
אר דהת'יל (תסאוס): שטויות הורוס יש כאן לפחות עוד אדם אחד או ליתר דיוק אישה שומרת מהעבר שהחליטה דווקא עכשיו להופיע. "צעקת יאוש" מדוע עכשיו מדוע לא לפני שעשיתי את הטעות האיומה בהריגתה.
הזיה רוח של השומרת: כי אתה מקולל וזהו עונשך עד מותך אר דהת'יל אלסר בני, אני מצטערת אבל זו הייתה החלטת המועצה הגדולה לפני מילניומים רבים והיא לא תשתנה.
אר דהת'יל (תסאוס): "בקול קפוא וחסר רחמים" אין לי אמא שומרת ואלסר לא קיים יותר את מודעת לזה תל מיטריל את גדלת אותי אבל את יודעת בדיוק כמוני שאין לי הורים ושאלסר מת הוא הוקרב לפני שנים ואני צחקתי וצחקתי עד שנעלם בכלום של ההרס... "צחוק מרושע וחסר רחמים" ואז "לא אני עוד כאן אני אקח חזרה את השליטה".
הזיה רוח של שומרת: ששנת הריפוי של תל לונארה תשרה עליך ושתלמד מהי חמלה וסליחה אר דהת'יל ... העלמות ההזיה.
הורוס (המשרת): שתה את התה אדוני עכשיו!
אור זהוב רך אר דהת'יל שותה את התה חמש דקות אחר כך הוא לאיטו שוקע בשנת לילה שנכפתה עליו.
כעבור כמה זמן שאי אפשר לספור...
אר דהת'יל מתעורר במיטתו הורוס לא מש מצידו הוא מנמנם באור בוקר רך וחמים וליד אר דהת'יל הכבול בשלשלאות ענק נח מגש זהב עם ארוחת הבוקר מכתב בוקר טוב הרגיל מהכולאים ועוד מעטפה טיפה מצהיבה הניר מריח חדש אבל הוא מצהיב ועליו חותמת שעווה שברגע שאר דהת'יל רואה אותה מתרחבות עיניו בהלם והוא צורח ופורץ בבכי שהוא עצמו לא מבינו.
תיאור חפץ חשוב: מכתב מצהיב קלות בקצוות עם חותמת שעווה שלמה של דרקון עצמות עטוי שריון מתכת ויהלומים מצידו האחד של המכתב כתוב לאר דהת'יל (אלסר) ובצידו השני ממארינה נקרו וחתימה עם יהלום ובתוכו עין סגולה ועצם חזה.
אר דהת'יל (תסאוס): "בבכי וצרחות עצב ואבל" מארינה... מארינה איפה את אהובתי איפה את..."מלמולים חסרי פשר.
הורוס (המשרת): מתעורר לשמע בכי אדונו רואה את המכתב החתום עוד בשעווה ולא מבין אך מרגיע את אדונו ומחבקו כאילו היה ילדו הקטן...מה קרה אדוני? אתה בסדר אדוני?.
אר דהת'יל (תסאוס): היא חיה אני חושב שהיא חיה...
הורוס (המשרת): מבין למה הכוונה מודיע בקשר המחשבתי היא יצרה איתו קשר שוב אני חוזר היא יצרה איתו קשר שוב מטרה א' יצרה איתו קשר מטרה ב' עוד לא ידוע...רות סוף.
סיום חלק 1.©

הדפס

  רפיק חאלבי (דמות נשגבים שלי)
נכתב על ידי: גל ירון - 02-09-2016, 01:14 PM - פורום: הבימה המרכזית - אין תגובות

זה חלק מהסיפור רקע של הדמות שלי במשחק נשגבים.

סיפור אהבה ופרידה בין רפיק לסאמר
זה התחיל כאשר שבט הקורבו נתקל בשבט הבאנום, שבט הקורבו אסף במסעותיו מתכות בכללי ומתכות קסומות, איתן הוא הכין כלי נשק, כרכרות יותר עמידות.
שבט הבאנום היה שבט של רועי צאן, הכנת גבינות בשר. לשבט היו מרעות של כבשים עזים ופרות.
הוא הכין חלב ופרוות חמות לחורף.
לשני השבטים היה מה לתרום אחד לשני, מצד אחד נשקים מתכות והגנה מצד שני פרוות אכול ומכור חום בחורף הקר.
שבט הקורבו איבד הרבה דג'אלות בחורף לקור, הם לא תמיד הספיקו להתארגן על פרוות ולכן דג'אלות רבות לא שרדו, שניפגשו לראשונה עם שבט הבאנום, בני שבט הקורבו ידעו שהם יכולים לתרום להם הגנה נשקים וציוד עזר, ושבט הבאנום ידעושהם יכולים להעזר מאוד בשבט הקורבו ושיש להם מה לתרום.
אני ראשי השבטים התיישבו וחשבו איך הם יכולים לעבוד בשיתוף פעולה, ואחרי הרבה רעיונות שעלו ונפסלו, ראש השבט הבאנום האלה את רעיון החתונה, וככה השבטים היו מאוחדים.
בהתחלה ראש שבט הקורבו לא אהב את הרעיון והיה נגדו אבל לאחר חשיבה מרובה והבין שזו הדרך היחידה באמת לעבוד את החורף הקרוב הסכים לרעיון.
לקחו חמישה גבריים משבט הקורבו וחמישה נשים נשבט הבאנום, הזוגות התחקלו ועברו להתגורר בשבט האחר.
שני ראשני המשפחות היו מאוד שמחים, הרעיון היה טוב, שני ראשי השבטים האמינו כי הדרך נישואין הקשר בין השבטים יהיה מחובר לנצח ושיתוף הפעולה בין השבטים יהיה טוב חזק ואמין.
בין הזוגות ששודכו, היו רפיק משבט הקורבו וסאמר משבט הבאנום.
חגיגות הנישואין היו גדולות ומדהימות, ריקודים אוכל ושתייה עד שעות הבוקר הקטנות, שירים מסביב למדורה אחרי שהחגיגה הגדולה נגמרה, ויום למחר איחוד השבטים הגדול, לפי ההסכם חלק מזוגות יגורו בשבט הבאנום וחלק מהזוגות יתגוררו בשבט הקורבו.
רפיק עבר לגור עם סאמר בשבט הבאנום, רפיק ארז את חפציו המועטים, נישק את אמו ואביו לשלום ויצא מהבית, בפעם הראשונה בחייו רפיק לא יתגורר יותר אם אביו ואימו השבט, בפעם הראשונה רפיק מתרחק מהשבט לשארית חיו, כמובן שיבוא לבקר את הוריו אבל זה לא יהיה כמו לגור איתם, עכשיו לרפיק צריך לדאוג לאישתו החדשה ולשבטו החדש שקיבל אותו בפנים חמות ומקבלות.
רפיק מאוד התרגש, הוא היה מבולבל ולא ידע בעצם איך להתנהג בשבט החדש, הבאנום.
לאט לאט למד רפיק את ההרגלים של שבט הבאנום מזמני תפילות, לארוחות, ולסגנון העבודה השונה. בשבטו הקורבו רפיק עבד אדמה, שיבח את העצים והשיחים כדי שעד החורף הקשה יתנו את פירותים וירקותיהם, לתקופת חורף קלה.
בשבטו החדש, רפיק למד לחלוב עזים, לגזור צמר מכבשים ולרעות צאן, העבודה הייתה פחות פיזית והרבה יותר קלה מהבחינה הזו, אבל מאוד מאוד זרה לרפיק.
לאט לאט הוא למד את העבודה והצליח להכנס לחיי השבט התקניים, בהתחלה ברחו לי לפעמים העזים והיה יוצא לרדוף אחריהן, לפעמים היה פוצע קלות בגזיזה את הכבשים ומכאיב לעזים בעתינים כאשר היה חולב אותן, אבל לאט לאט למד אפיר את העבודה והצליח בה.
בביתו שלו, הוא וסמאר התחילו לבסס את הקשר, בהתחלה לא היו ישנים באותה המיטה, כי הם לא באמת היו מחוברים ולא היה להם זמן להכיר, החתונה התרחשה מאוד מהר.
לאט לאט למד את צרכיה של סאמר וידע לתת יחסוך לדעותיה.
אחרי תקופה החליטו הזוג לישון ביחד, בפעם הראשונה בחיהם גם רפיק וגם סאמר משתפים את מיטתם עם מישהו אחר עם גוף זר אחר.
גם רפיק וגם סאמר עדין לא נגעו בגוף אחר, ולא ממשהו את האהבתם לגוף של מישהו אחר.
בלילות הראשונים הזוג השתדלו מאוד לא לגעת אחד בשניה ולישון רחוקים כמה שרק אפשר.
לאט לאט רפיק התחיל לראות שלפעמים סאמר רועדת במהלך הלילה מקור אז היה מכסה אותה.
כאשר היה עושה זאת, ידיו של רפיק היו נודעות בגופה הרך והעדין של סאמר, בכתפייה, בטנה ולפעמים ג בחזה. זאת הפעם הראשונה שנגע ככה באישה, זה גרם לא להרגשה לא מוכרת ולא ברורה.
מדי פעם שרפיק לא היה מצליח לישון, היה מסתובב אליה, מסתכל אליה כשישנה, שלווה רגוע.
נשימותיה היו סדירות ועמוקות, כאשר שאפה אויר רפיק ראה את בטנה וחזה עולים ומתמלאים באוויר, וכאשר שאפה ראה את ראותיה וחזה מתרוקנים ומתכוננים לשאיפה הבאה.
רפיק היה בוחן את גופה ופניה, הביט בנקודות שמלוות אותו ואותה כן חייו.
כל כך דומות ועם זאת כל כך שונות, ממוקמות שונה באייבירים בגוף. נקודותיו של רפיק היו מסביביו לענייו, ללחיים, מסביב לפופיק מסביב לברכים ולקרסולים, ואפילוקצה לשונו הייתה מנוקדת.
בשונה ממנו לסאמר נקודות היו שונות אבל היה יכול לספור רק את מה שראה בחלקי גופה החשופים, כי מעולם עדין לא ראה אותה עירומה או כל אישה.
נקודותיה של סאמר היו מסביב לאוזניים, מסביב לפיה וקצות אצבעותיה המנוקדות.
לאט לאט רפיק וסאמר התחילו להתקרב פיזית עוד ועוד, הוא עבר ללחבק אותה בלילות קרים, במקום לכסות אותה בשמיכה, היא הייתה מתעתפת בזרועותיו הקצרות אך החסונות.
לילה אחד, שנכנסו שניהם למיטה והתחילו להתעטף אחד בשניה, הביטה סאמר עמוקות לתך עניו של רפיק
ושלחה את שפתיה החרחרות לכיוון שפתיו ונשקה לו, המגע לרפיק היה מוזר לא ברור אך נעים רך וענוג.
הם התעלסו והתנשקו במרץ גופה היה רך ונעים, שדייה היו עגולים פטמותיה היו זקורות רפיק גילה נקודות חדשות על גופה, למשל מסביב לפטמותיה היו מנוקדות וגם בתי השחי שלה היו מנוקדות, והמקום שהכי מצא חן בעני רפיק, היה ישבנה שהיה מנוקד גם הוא.
המגע היה סוער ביניהם ורפיק הרגיש משיכה עזה כלפיה והרגיש אותו הדבר מצידה, אחרי כמה שעות של מגע, של אהבה וחיבה נרדמו השניים מחובקים ואוהבים, לתוך הלילה.
הם התעוררו בבוקר, מחובקים אחד בשניה, רפיק נשק לה על הלכי והיא נשקה לו בחזרה.
אחרי ככמה ימים החלה לרגיש סאמר לא טוב, בבחילות ורעידות, שאמנית השבט ההכריזה שסאמר בהריון.
השבט שמח וצהל, באותו הלילה הייתה חגיגה גדולה עם שתייה, אוכל, ריקודים שירים והרבה הרבה שמחה.
רפיק וסאמר היו מאוד שמחים אך מבולבלים, ולא ידעו איך להתמודד עם עניין התינוק.
הזמן עבר ובטנה של סאמר גדלה וגדלה, נשות השבבט המבוגרות והמנוסות עזרו לסאמר לעבור את הימים הקשים.
בבוקר עבודה אחד בזמן שרועי הצאן היו בחוץ צפו בשיירה מתקרבת.
הם לא יכלו למנות את כמות האנשים שהיו בשיירה אבל ראות כמה וכמה סוסים רכובים, ומה שנראה כמו כרכרה גדולה עמוסה עם משהו לא ברור.
רועי הצאן התחילו לחזור ולהתריע בפני השבט שמשהו מתקרב, וככל שהם התקרבו ככה הבינו כמה השיירה הזאת עמוסה, הכרכרה נשאה אנשים, לא היה ברור עם הם בכלוב ונעולים, ומסביבה היו סוסים שהיו רכובים עם מה שנראה כמו שומרים חמושים, בחרבות אלות מגנים ושריונות.
ברגע זה הבינו שמדובר בשיירה לא חברותית והם בעצמם התחמשו לחרבות קצרות ופגיונות.
ראש השבט הורה לכל התושבים לעזוב את כל מה שהם עושים ולהתכונן, רפיק לקח את חרבו שלו, ואמר לסאמר להישאר באוהל ולא משנה מה קורה לא לצאת ממנו.
השיירה התקרבה יותר ויותר, וכאשר הכרכרה הגיע הבינו בני השבט במה מדובר.
היה מדובר בסוחר עבדים ידוע לשמצע בשם אפולבי. הוא היה שוכר עבדים ידוע ברחבי הדרום שהוא ובצוויתו הגיעו לשבטי דג'אלות השתלטו אליהם ולקחו את כל אנשים השבט למשכר בעיר נקסוס.
הם התחילו לכתר את אזור השבט, העדלה שלו הייתה ריקה, זה היה ברור למה הם הגיעו, שלפו נשקים.
אפוליבי התקדם לכיוון השבט וצער בכל רם וברור ועמוק, שכל הדגאלות הצטרפו אליו בשקט או שהם יתקפו.
בני השבט שכבר היו חמושים ומכנים לקרב לא הלכו איתו בשקט והחל הקרב, לפידים בוערים התחילו להיזרק על האוהלים, חצים נורו ופגעו בדג'אלות חלקן נהרגו על המקום וחלקם היו צריכים עוד מכה אחת או שנים כדי למות.
רפיק שראה את אחד מעובדי השכרים נכנס לאוהל שלו ושל סאמר רץ לכיוונה של סאמר, הוא התחיל לשמוע צעקות ואת צרחותיה של סאמר, הוא נכנס במהרה וראה אותו כמעט משסף את גרונה של סאמר.
רפיק זינק אליו בלי לחשוב פעמים והם התחילו להאבק, שני החרבות היו מוטלות על הריצפה והם נאבקו באגרופים ובעיטות, מה שרפיק היה פחות מיומן בו, ולכן די במהרה הפסיד.
העובד הוציא את רפיק ואת סאמר מחוץ לאוהל, ואפולבי שלח אותם ישירות לכרכרה, יחד עם כל המעטים מהניצולים של הקרב.
רפיק הרגיש חלחלה בגופו הוא הרגיש את היאוש עולה בליבו, הכניסו אותו ואת סאמר לתאים נפרדים, הנשים היו בכלוב אחד והגברים בכלוב אחר, הכלובים היו צפופי ודחוקים, האסירים היו כבולים באזיקים ושרשראות אחד לשני.
האוכל לא הספיק ורפיק נתן חלק מהאוכל שלו לסאמר, לעשות את הצרכים שלהם היו צריכים להשתמש בסיר קטן.
המסע לכיון נקסוס היה ארוך ומפרך, הקור מאוד השפיע. התנאים המחפירים והיחס המזלזל משפיל ומעליב מצד אפולבי ואנשיו לא עזרו למצב רוחם של כולם.
והחודשים עברו, וסאמר כבר נכנס לשלב הריון מתקדם, בטנה גדלה, לפי ספירתו של רפיק הייתה צריכה להיות כבר בחוד ה8-9 להריונה, ולילה אחד שהצליחו לישון, שמע רפיק צרחות וזעקות מכיוון כלוב הנשים, שהסתכל ראה את נשות הכלוב עוזרות לסאמר ללדת את תינוקו, רפיק בטנו התהפכה דמעות החלו להציף את עניו, ניסה להוציא את ידו מהכלוב כדי לתמוך באהבתו אבל לא צלח ידו הייתה קצרה, ברגע זה הרגיש כל כך חסר עונים, וכל כך כעס על עצמו.
אפולבי ואנשיו שהיו חסרי רחמים התעוררו מהרעש והתחילו לצרוח שקט ולהכות את הכלובים, הנשים ביקשו מים ובדים בדביל התינוק, אך קיבלו סירוב, ובתוך ותכן הם ידעו שהסיכוי לעזרה הם קלושים, אפיק שהוריד מייד את חולצתיו זרק אותה לכיוון הנשים, כדי שיהיה לתינוק.
תחת הלחץ מצד אנשיו של אפילבו, ותחת התנאים הגרועים הלידה הייתה קשה, בסוף התינוק נולד, היה זה בן, רפיק שהיה כל כך נרגש לא ידע מה לומר, סאמר הסתכלה אליו מבעד הכלוב לתוך עניו והוא הרגיש את הפחד בענייה, איפה התינוק יגדל, האם הוא צריך לגדול לתנאים כאלו? אבל מבחינו של רפיק הוא הרגיש שהילד הזה ישרוד ולא משנה מה.
אפילבו התעורר מהצעקות, ויצא אחוצה מהאוהל שלו, לכיוון הכלובי העבדים, הוא ראה את התינוק במו עניו, הוא פתח את הכלוב של הנשים, חטף את התינוק מידיה של סמאר והכריז שהתינוק הזה ישאר בשטח וישמש כאוכל לטורפים של הלילה. רפיק אחל להשתולל לבעוט בכלוב ולנסות להשתחרר אך לשב, רפיק צעק לאלפיבו שלא יעז לזרוק את התינוק, וראה את הדילמה בעניו של אפליבו, ואז הוא הציע הצעה, נחכה שלושה ימים, אם התינוק יצליל לשרוד אותם הוא לא ישאיר את התינוק בשטח ויקח אותו איתכם לנקסוס, אבל אם התינוק לא יצליח לשרוד ויהיה לעול על המסע לנקסוס הוא ישאר פה בשטח וימות.
השלושה ימים האלו היו מאוד קשים לרפיק וסאמר, רפיק לא החזיק את התינוק שלו מעולם. התינוק כמעט ולא הצליח לשרוד, והיה חולה זה היה ברור, סמאר שבעצמה בקושי אכלה בקושי הצליחה להניק את התינוק,אבל הוא שרד, בקושי רב אבל שרד.
במהלך המסע החליטו סאמר ורפיק על שם.שמו של התינוק היה אלינפה שאומר בשפת האש " הוא איתנו"
המסע המשיך והימים עברו, הילד בקושי הצליח להתפתח ולגדול אבל כבר ראו את נקסוס בדרך.
רפיק חשב על ניסיון בריחה אבל הבין שאין כל סיכוי שהוא וסמאר ואלינפה יצליחו לשרוד את השממה של המדבר לבדם.
בלילה האחרון למסע שכבר היו בפעתי העיר נקסוס, אמר רפיק לסאמר, שהם חייבים להישאר ביחד אסור לתת לו למכור אותנו בנפרד, אבל לצערו של רפיק לא כך היה.
הם הגיעו לשוק התחילו להעמיד את כל הדג'אלות על במה קטנה והמחירות התחילו סכומים נזרקו באויר, הדג'אלות הראשונות מנכרו. רפיק ניסע לכנע את אילבו למכו אותם כמשפחה אחת, אבל ללא הצלח.
הראשונה שעלתה הייתה סאמר יחד עם אלינפה, המכירים נזרקו, לאויר, והם מנכרו מאוד יקר בגלל שהיו שניים, ואפילבו לקח מחיר כפול, ברגה שהחליטו על מוכר, עלה רפיק על הבמה וקרה בכל לאותו הסוחר שיקנה גם אותו, הוא הסביר בכל רם על הבמנה הקטנה והרעועה מעץ שהם משפחה וזאת אישתו ובנו, אבל לאותו קונה לא היה מה לעשות עם ראפיק ולכן וויתר עליו והוא נמכר לקונה אחר.
הקונה של רפיק הוא אדם גבוה מאוד בעל שיער לבן לבוש בבגדים מעוצבים.
"החווה ממקומקת באזור הדרומי בין סלארן לקריגהסת, החווה ממוקמת בתך עמק החווה עסקה בגידול אורז.
האחוזה גדולה ומרווחת, עשרות חדרים, מטבח מאובזר וחדר אוכל מפואר.
האחוזה הייתה עשויה מאבן וחיפוי חיצוני של עץ. הגג היה בצבע אדום עז.

הסיפור נגמר קצת באמצע, החלק הבא הוא כבר המשך שלא קשור לסיפור של רפיק וסאמר.

הדפס

  ריקודים ביער
נכתב על ידי: טל רמתי - 02-08-2016, 02:47 AM - פורום: פרוייקטים אישיים - תגובות (13)

:חציל:
מנסיוני ריקודים בקהילה זה קצת מביך בהתחלה ואחרי זה ממש כיף
בעיקר כשמבינים שכולנו חנונים שלא יודעים להזיז ת'תחת
זו הזדמנות טובה ללמוד ולפתח skill חשוב לחיים, שלא להרבה מבני דורנו יש,
וככה מפתחים חוש קצב, ויכולת להזיז קצת את הגוף, ולהיות מודעים לו (ועוד כל מני בו^&#ט של העצמה עמית).

עכשיו לארגן סדדנאות ריקוד ידרוש קצת מאמץ, קצת משאבים, וקצת טובות.
אז בואו נבדוק מה בכלל אתם רוצים (תענו בתגובה):

1) עד כמה אתם רוצים ללמוד לרקוד (1-5)
2) איזה מהסגנונות ריקוד הייתם רוצים ללמוד*: ריקודי ימי הביניים, סלסה, ריקודים אירים, ריקודים (סלוניים) אירופאים (ואלס, טנגו), ריקודים (סלוניים) לטינו-אמריקים (צ'ה-צ'ה-צ'ה, סמבה, פסדובלה), סווינג, ריקודי עם, אחר
3) איזה יום בשבוע מתאים לכם ואיזה שעות (בערך)
4) כמה הייתם מוכנים לשלם בשביל לתמוך בפרוייקט 5-35 ש"ח (זה יקבע את מגוון הריקודים שאפשר ללמד)


* אפשר יותר מאחד, כל סגנון שירצו ללמוד נעשה עליו בין מפגש אחד לשלושה, ואז נעבור למשהו אחר



אז, אנו בהמוניכם, לא תצביעו אני לא טרח לארגן כלום.

הדפס