ברוך הבא, אורח
עליך להירשם לפני שתוכל להגיב באתר.

שם משתמש/דוא"ל:
  

סיסמה
  





חיפוש בפורומים

(חיפוש מתקדם)

סטטיסטיקות פורום
» משתמשים: 84
» המשתמש החדש ביותר בקהילה: דרור מיטל
» אשכולות בפורום: 380
» תגובות בפורום: 1,701

סטטיסטיקות מלאות

משתמשים מחוברים
יש כרגע 4 משתמשים מחוברים.
» 0 משתמשים | 4 אורחים

אשכולות אחרונים
הרשמה מוקדמת
פורום: לאר"פ המלך השתגע
תגובה אחרונה: טל רמתי
05-21-2017, 12:41 PM
» תגובות: 0
» צפיות: 1
מנדט השמיים
פורום: לאר"פ המלך השתגע
תגובה אחרונה: טל רמתי
05-18-2017, 12:35 AM
» תגובות: 0
» צפיות: 16
מכאניכה
פורום: לאר"פ המלך השתגע
תגובה אחרונה: טל רמתי
05-18-2017, 12:15 AM
» תגובות: 2
» צפיות: 30
הרשמה
פורום: לאר"פ המלך השתגע
תגובה אחרונה: טל רמתי
05-18-2017, 12:04 AM
» תגובות: 0
» צפיות: 16
אז מה אפשר לשחק?
פורום: לאר"פ המלך השתגע
תגובה אחרונה: טל רמתי
05-17-2017, 11:59 PM
» תגובות: 0
» צפיות: 22
הרקע למשחק
פורום: לאר"פ המלך השתגע
תגובה אחרונה: טל רמתי
05-12-2017, 01:19 AM
» תגובות: 1
» צפיות: 54
כל המשחק על רגל אחת
פורום: לאר"פ המלך השתגע
תגובה אחרונה: טל רמתי
05-12-2017, 12:52 AM
» תגובות: 0
» צפיות: 45
הספר שלי ושל ניתאי
פורום: הבימה המרכזית
תגובה אחרונה: לוטם גד
12-11-2016, 04:27 PM
» תגובות: 7
» צפיות: 2,342
מק"ק אצל עומר מלכא!
פורום: אירועי הווי
תגובה אחרונה: יהונתן דרסה
11-30-2016, 10:28 PM
» תגובות: 3
» צפיות: 1,160
קטסטרופה
פורום: הבימה המרכזית
תגובה אחרונה: הדס זלדין
10-06-2016, 11:53 PM
» תגובות: 0
» צפיות: 305

 
  [לא יצירה] ברכות למנהל!
נכתב על ידי: תומר גיל - 02-08-2016, 12:41 AM - פורום: הבימה המרכזית - אין תגובות

זה לא שיר ולא חרוז,
אבל ברכות לגל התפוז!

סתם, גל ירון מנהל את הבימה. קבלו אותו במחולות ובצהלות!

הדפס

  מציאות תוקפת [טריגר ארוטי ומיני]
נכתב על ידי: גל ירון - 02-07-2016, 01:29 AM - פורום: הבימה המרכזית - תגובות (1)

*****טריגר ארוטי ומיני**

חשוב לציין שהסיפור בדיוני.


אנחנו יושבים באוטו שלי, הבית קפה כבר סגר את האורות, בין ידי נימצא שיערך הכתום ובין שפתי נמצאות שפתותייך ולשונך.
את טעימה כל כך, וענוגה כל כך. מהפה אני עובד לנשק את הצוואר, מזיז את שיערך קצת לאחור וחושף פיסת עור מהצוואר, ומנשק, ואת? את זזה ומתפתלת, כמה שאפשר להתפתל באוטו הקטן שלי, אבל את מתפתלת, מדי פעם מוציא גניחה נעימה.
ושנינו יודעים מבפנים, שאין לזה לאן להתפתח, שאין לזה לאן ללכת, את הרי נשואה, ואני? ילד בן עשרים וארבע.
אבל שינינו יודעים שאם לא היה בעל ברקע כבר ממזמן הייתי אצלך.
את לא אוהבת אותו, את לא רוצה אותו, אבל את לא יכולה לפרק משפחה ואני לא יכול לתת לזה לקרות על מצפוני. אבל שנינו רוצים את זה כל כך חזק, שנינו רוצים אחד את השנייה.
אנחנו מסתכלים בעניים אחד של השנייה מתמסרים לאווירה ולהרגשה שאופפת אותנו. מרגישים, ואני רוצה כל כך עוד, זה בוער לי בלב בידיים.
אני מרגיש את אותו הדבר ממך, אני לא יכול להוריד ממך את השפתיים, ואת כמוני מתמסרת אלי ומרגישה אותי.
לי זה צריך להיות כל כך מורכב, למה זה צריך להיות כל כך פוגע, למה הדברים לא יכולים להיות פשוטים.
כבר השעה שלוש לפנות בוקר, ואנחנו עדים באוטו, מחזיקים ידיים מנשקים שפתיים, אני בראשי יודע שאיתך אני רוצה היות שאיתך אני רוצה להעביר את הלילה, והידיעה שאת חוזרת אליו לבן נפקנית, לאותו הבית, אמנם לא לאותה מיטה, מבלי שאני יכול להצטרך אליף הורגת אותי מבפנים.
אני כל כך רוצה להרגיש אותך קרובה, אני כל כך רוצה להרגיש אותך עירומה. לדעת שמחר בבוקר נתעורר אחד ליד השנייה, ונצחק ונחייך נכין ארוחת בוקר נשתה קפה, ושנינו נדע שזה זה.
אבל המציאות מכה, וקצת אלימה ואתה יודע שהיא לא איתך, עם כמה שהיא רוצה להיות היא לא יכולה. ואתה נאבק עם עצמך והיא אומרת שכבר מאוחר והיא צריכה לצאת, אבל היא לא רוצה, היא נאבקת בעצמה על לצאת.
בסופו של דבר היא ניצחה, אבל לפני שהיא הלכת נתנה עוד נשיקה, שתשאר לטעם טוב. נכנסה לאוטו ונסע.

הדפס

  סיפור ללא כותרת רישמית
נכתב על ידי: מיכאל בראון - 12-25-2015, 01:50 AM - פורום: הבימה המרכזית - אין תגובות

חברי קהילה יקרים החלטתי לכתוב סיפור כל פעם אפרסם חלק ממנו אשמח לביקורות בונות, דעות, מחשבות והצעות לשיפורים.

*בוקר טוב, נא להתעורר*

*בוקר טוב, נא להתעורר*

*בוקר טוב, נא להתעורר*

אני שומע את הקול המונוטוני והמוכר מהשעון המעורר שלי ומכבה אותו.
המיטה משמיעה קול חורק כשאני קם ומסתכל דרך החלון על העיר העתידנית הפרוסה תחתי ובעת רוטינת הבוקר אני נזכר.
שנים עברו מאז עברתי לעיר החופש החדשה, מאז שהמלחמה ושאריותיה הקטלניות עברו מאיתנו.

*קול חריקה של עצמות*

אני צריך לנסוע לראות שוב את דוקטור שוורץ העצמות הזקנות הללו שוב חורקות... זה יחכה למחר היום אני נוסע לפגוש את השגריר שעליו אני אמור להגן, מה השם שלו שוב?
האולט, קופרמן, אוקבוט השמות מתבלבלים לי כבר.
אני אקרא בדרך לשם את התיק שוב.
אני שותה תה של בוקר מהמכונה ואוכל איזה דייסה שהמכונה השנייה הכינה, לוקח כדור והולך להתקלח.
לאחר המקלחת מתלבש לוקח את התיק והמזוודה הקטנה ויוצא מהבניין דירות בו אני גר.
למטה מחכה לי אדם קטן ולחוץ במעיל שמעלה אותי על מונית לרכבת ששם באחד הקרומות הפגישה תתקיים.
למה אי אפשר פעם אחת מקום יותר נוח.
*קולות ממורמרים ורטינות*
מגיע לתחנת הרכבת ומי זו שם בכניסה? זו ברברה.
"ומה היא עושה כאן?!"
אני שואל בקול צרוד ורוטן את האיש הקטן.
הוא רק מזרז אותי להתקדם ואני עושה כך.
מברך אותה לברכת בוקר טוב וממשיך לקופת הכרטיסים, אוסף את הכרטיס ועולה על הרכבת הראשונה שמגיעה.
מגיע לקרון...
*נשימות ואנחות חזקות מגיעות ממנו*
*האקדח שלי מדגם מאוזר עם המשתיק קול כבר ביד אוטומטית מתוך הרגל*
*פותח את דלת התא באיטיות ומכוון את האקדח פנימה*
*מסתכל פנימה ומופתע*
סוף קטע א

הדפס

  איש המתים החיים
נכתב על ידי: מיכאל בראון - 12-20-2015, 12:38 AM - פורום: הבימה המרכזית - אין תגובות

איש המתים החיים
שיר או סיפור אתם מחליטים, אני כתבתי ומחפש תגובות :
איש המתים חיים!
הנה יורד הלילה על בית הקברות השלו של העיירה
איש המתים החיים עולה בכל הדרו, טהרתו וטומאתו מתוך קברו ביתו
והנה הוא רואה אדם זר וחיי הנכנס לבית הקברות
שואל אותו במבט ריק מדוע הגעת בשעתם של המתים אליי?
עונה לו הזר אשתי מתה והצטרפה למתים אך לפני שנה
איני יכול להיות בלעדיה מבקש אני להצטרף אליה אל המתים
אומר לו איש המתים אין יכול אתה כיוון שעוד לא הגיעה שעתך
אומר הזר שיעשה הכול על מנת להצטרף לאשתו
איש המתים שלא חש חמלה מעולם מתחיל לחוש את רגש החמלה המכאיב ובמוחו עולה רעיון ציני אך משעשע.
אומר לו האיש יכול אתה להצטרף אליה אך בתנאי אחד כל מחצית יובל תצטרך להיפרד ולעזור לי כאן, הזר מסכים לעסקה והאיש לוקח ממנו את חייו מותו ונשמתו.
הזר רואה את אשתו ומצטרף אליה, לאחר כחצי יובל עולה לפניו איש המתים החיים ומזכיר לו את העסקה שעליה חתמו.
אך הזר שמלכתחילה לא התכוון לקיים את העסקה מסרב לעזוב את אשתו.
איש המתים החיים (אשר צפה זאת מראש) בזעמו המשועשע הופכו לאבן ונותן לו צורה של מלאך, מלאך שבוכה את דמעות המתים
הוא אינו מת ואינו חיי הוא פשוט שם לנצח ובצערו מגן הוא על החיים מהמתים ועל המתים מהחיים
וכך מקיים הוא את צדו בעסקה כך שאם רואים אתם בבית הקברות מלאך הבוכה בצורה זו או אחרת
דעו לכם שזהו אותו זר שנענש על חטאו, חפשו קבר של אישה ללא שם משפחה
ושימו על שניהם פרחים של אהבה כדי להראות את סליחתכם ואם תשמעו את המילים "תודה לך אתה מכפר על חטאים ישנים" תדעו שזה קולו של איש המתים חיים שמותיר לכם לעזור למלאך המקולל.

הדפס

  שלוש דפיקות בלילה גשום...
נכתב על ידי: מיכאל בראון - 12-14-2015, 06:46 PM - פורום: הבימה המרכזית - אין תגובות

שלוש דפיקות בלילה גשום...
גשם בחוץ הברקים מבריקים, האם יתכן כי אני שומע צעדים?
גשם בחוץ הרעמים חזקים, האם יתכן שהיו אלה רק צללים?
שומע אני דפיקה בדלת או שמה זו הרוח שמעיפה ענפים?
אני קם ממיטתי ומציץ מהחדר; דרך הזכוכית הברק מבריק, עומד שם אדם במעיל והינה כבר שלף את האקדח, אני פותח את הדלת בתמימות והאיש נכנס.
אני מתחנן על חיי, האיש יורה ללא רחמים ואני מתעורר מהסיוט הנורא בלילה גשום במיטתי החמימה ושומע שלוש דפיקות בדלת...

הדפס

Video שלום, חבר. הקהילה החופשית נפרדת מאשחר.
נכתב על ידי: עידן זיו - 12-12-2015, 12:35 PM - פורום: זה? זה אני עשיתי. - אין תגובות

אשחר עוזב אותנו ל3 חודשים לדרום אמריקה,  אז הכנו לו סרטון. אתם מוזמנים לכתוב לו כאן אם לא השתתפתם בסרטון או שיש לכם מה להוסיף. 



הדפס

  הרהורי המוות, ספור על בסיס דמויות קיימות והמוות
נכתב על ידי: מיכאל בראון - 12-10-2015, 12:22 AM - פורום: הבימה המרכזית - אין תגובות

הרהורי המוות
ספור על בסיס דמויות קיימות והמוות
השעון מורה על השעה 13
אני מתעורר ונזכר...
על אותו הלילה, הלילה המחריד ההוא שבו נעלמת לך מחיי.
שואל את החדר הריק היכן את ולא מקבל תשובה.
למה? אני שואל למה?
וממשיך ונזכר ברגעים הטובים והרעים.
מתעורר מהזכרונות מתלבש ויוצא.
הגשם יורד אני הולך לסנטראל פארק ורואה אותך שם אך לא יכול להתקרב עוד.
את חיה בקו זמן אחר מקום בו אין לי מקום עוד.
ואני צועק ושואל למה?
אני בוכה ויודע שלא תשמעי, אני מוציא את הסכין וחושב מה יש לי להפסיד.
"הלילה נמצאה גופתו של גבר צעיר בסנטראל פארק כשסכין תקועה בחזה”.
“הצעיר מזוהה כנייג'ל ברוקלי שאשתו מתה אך לפני זמן קצר באותו המקום בדיוק בעת שהלכו נרצחה אשתו ע"י רוכב אופנוע אשר ירה בה נייג'ל היה פיסקאי ידוע וזוכה פרס נובל זהו יום עצוב לכולנו יהי זכרו ברוך"
"ובנושא משמח יותר היום בגן החיות נולדה לדובת הפנדה גורה ראשונה..."
אז זהו המוות אם כך אהה במקרה הטוב תוזכר חמש שורות בעיתון במקרה הרע לא זוכרים אותך בלבד אה מאו?
ככה זה האי בסוף כולנו מתים גם אני ואתה טוב בוא נחזור חזרה לקבל משימה נוספת.
ורואים אדם במסכה וחתול הולכים מן המקום כאילו מעולם לא היו שם.

הדפס

  איחוד אשכולות מאת שניר הראל
נכתב על ידי: שניר הראל - 12-07-2015, 09:26 PM - פורום: הבימה המרכזית - תגובות (6)

Roses are roses
Violets are violets
Everything is everything
||
/\
xER

Roses are red
Violets are covered with blood
And now my kitty
תתעלמו מהקוIs eating my dick(y)?l
תתעלמו מהאףBlood is also red...f
Roses are red
Violets are blue
And I'm so sick
That I can't rythem

Roses are red
Cats aren't blue
But you should start
Praising Cathulu

Cho is red
Mao is green
one time becauseof of the fact that I was trying to pick the little buffs (the ones with the skill trees) for Garen but I didn't remember wich type hewas and they were organized by types and I was trying to ask my friend but for some reason he didn't and for some reason he didn't answer me
I took clarity by accident

הדפס

  נבדק 13, פרקים 1+2
נכתב על ידי: מיכאל בראון - 12-02-2015, 12:50 AM - פורום: הבימה המרכזית - אין תגובות

שלום שמי הוא נבדק 13 וזהו סיפורי...
פרק 1
מה זה? איפה אני? למה חשוך כאן? ולמה יש צינורות שיוצאים מהגוף שלי?
הוא התעורר דוקטור, הוא התעורר!!!
סוף כל סוף כבר חשבתי שגם אותו איבדנו עכשיו צריך לבדוק שהוא גם מתפקד.
האם אתה יכול לשמוע אותי? האם אתה רואה אותי? אם התשובות הן כן מצמץ פעם אחת.
אני ממצמץ דבר שלא מרגיש כה חשוב בהתחשב בזה שאני עם עיניים פקוחות כבר 10 דקות... אני חושב.
הוא מגיב דוקטור!!!
כן אני רואה השאלה היא מה יקרה עם נוציא אותו?
אתה בטוח שכדאי אתה זוכר מה קרה עם 5?
קשה לשכוח אבל זו הייתה טרגדיה שכבר נשכחה והפעם פעלנו שונה, שחררי אותו!
"קפסולה מספר 13A נפתחת"
קור, אור חזק, כאב, חמימות, ריח נקי ועוד ריחות מעורבים שלא ניתן לתייג, הכאב חולף לאט לאט. חושים עמוסים בדברים חדשים. לא! חייב להתמקד!
קחי אותו למעבדת הבדיקות אגיע מיד
אני רואה בזווית העין את הדוקטור אני חושב שכך קוראים לו הולך לבדוק עוד קפסולות, המון קפסולות מעבדה שלמה מלאה בהן כמו עיר והרבה צלילים חזקים מכסה את האוזניים ועוצם עיניים בעת שלוקחים אותי לאן הוא אמר? מעבדת בדיקות? אני מניח ששם הכל יוסבר.
"הכנס קוד כניסה"
שיט מה היה הקוד הזה שוב? 1D3GKJ13 זה עובד מעולה.
שב כאן ואל תזוז האור פחות חזק ויותר שקט מהמעבדה הראשית, רוצה כוס מים או משהו לאכול?
אוכל? מים? אני שואל אותה היא נראית עייפה אני יכול לשמוע את הדם זורם בעורקים שלה והריח שלה לא הכי טוב עבר זמן מאז שהתקלחה לאחרונה היא נראית מופתעת עכשיו.
אוכל זה משהו שאתה צורך על מנת להזין את עצמך ומים על מנת לחיות אתה לא זוכר?
מי אני? מה אני? איפה אני?
אני אחכה לדוקטור הוא יענה על הכל.
למרות שהיא עייפה היא גם יפה שיער ארוך ושחור עיניים סגולות מעיל מדענים לבן משקפי מגן גוף מתחת שנשים היו מתות להשיג היא לא נראית כמו מדענית אך המציאות שונה דוקטור קופרפילד כתוב על התג שלה. עכשיו אני שם לב שיש לה תליון על הצוואר מאלה שיכולים להכיל תמונה.
אור במעבדה הזאתי הוא כחלחל לא חזק מידי נעים לעין שקט יחסית חוץ מפעימות הלב של דוקטור קופרליפד הדם שזורם בעורקיה היא נרגשת כ85 עד 90 פעימות לדקה זמזום מכשירים צעדים מתקרבים יותר מאדם אחד.
דלת נפתחת אני מזיז את הראש לכיוון עוד לפני שהם רואים אותי חבורה של מדענים ביניהם הדוקטור.
הם מעט מופתעים רושמים הערות בפנקסים הקטנים שלהם בוחנים אותי מכל הזוויות אחד מהם מציין כי כדאי לשחרר את הצינורות בעוד הדוקטור עונה לו שקודם עדיף שישבו בתאים הממגונים שלהם.
דוקטור קופרפילד שחררי את הצינורות שלו.
מיד
אני מרגיש לחץ לחץ נוראי יורד לי מהגב בעת שקולות פקיקה ונוזל חם שנקרש ונעלם ואז הכאב מפסיק אני כפות למן אזיקים במצב עמידה והם רושמים הערות.
זה מדהים הוא נרפא עוד לפני שהספקתי להתחיל לטפל בפצעים דוקטור אני חושבת שזה עבד.
עוד נראה.
האם אתה זוכר מי אתה מה השם שלך ולמה אתה פה? איך אתה מרגיש?
אני לא זוכר מי אני, מה אני, למה אני פה איפה אני, אבל אני מרגיש מוטרד הרבה מדענים בוחנים אותי אוזקים אותי ורושמים הערות. טווח פעימות הלב של כולכם נע בין 80 ל90 לדקה; יש לך 20 קמטים רק על הפנים לדוקטור קופרפילד עיניים אדומות ולא סגולות ופעימות הלב שלה על 92 לדקה אני עייף צמא רעב וזה מציק לי שאין לי שם. מספיק פירוט?
הוא בהחלט דברן דוקטור ונראה כי הניסוי שלך הצליח לפחות בינתיים
תודה דוקטור שלדר אני שמתי לב
דוקטור קופרפילד הביאי לו בגדים מזון ומים
השם שלך כיום הוא נבדק 13 אין אנו יודעים מי היית לפני כן אך התיק האישי שלך שהתברר כמזוייף אמר מייקל קורטברג
אני אשאר אם נבדק 13 יותר מעניין בעיני. מה עשיתם לי?
אני הדוקטור המדען הראשי כאן ואני הצלתי אותך מלמות בשדה קרב ואתה הסכמת להפוך בתמורה לנבדק בניסויים שלי. שבאופן מעט אירוני היו בנסיון ליצור את בן האנוש האולטימטיבי מה שהעלה בעיות בכפילים שלך שמתו כי אתה לא בן אנוש מתברר.
אז מה אני?
זה מה שקוויתי שתספר לנו בהתחשב בעובדה שאתה לא נראה כמו אחד כיום
אז יש לנו בעיה כי אני לא זוכר כלום. יש צעדים מתקרבים יותר מאדם אחד אחת זו דוקטור קופרפילד האחרים יותר חזקים
למה הכוונה?
"דלת נפרצת"
בפתח אני רואה את דקטור קופרפילד היא כבר לא לבושה כמדענית יותר כסוכנת צדקתי לגבי העיניים שלה איתה 10 סוכנים חמושים בכבדות והיא אומרת נבדק 13 בא איתנו הפרוייקט שלך מפסיק כאן ועכשיו.
הדוקטור שולף אקדח ויורה לכיוונה הירייה לא מגיעה ליעדה היא נעצרת כ5.235 סנטימטרים ממנה והכדור נופל לרצפה ברעש מחריש אוזניים אני צורך מכאב בעוד הדוקטור נופל לרצפה מחורר בכדורים וכך גם שאר המדענים והאזיקים נשברים אני פורש כנפיים עצומות מפיל לרצפה את הסוכנת קופרפילד והחיילים בהדף ובורח למעבדה הראשית.
המוני קפסולות שבורות כימיקלים שממלאים את הרצפה גופות מעוותות דם יצורים מוזרים צורחים בעת שהם קרובים למוות בעוד חיילים יורים בהם הם מופתעים לראות אותי משוחרר אני עף משם והם יורים עליי הכדורים שורקים סביבי אני מתעלם אף לא אחד פוגע הם איטיים מידי ואז אני מתמלא ברעב נורא אני יורד פותח את פי ומשקיע שיניים חדות כתער דרך השריון של אחד החיילים ושותה טעם נפלא יש לדמו ואז אני אוכל אותו ונרגע.
אני שומע את זה שנייה מאוחר מידי חוטף כדור 6 סנטימטר לגב בדיוק מתחת לכנפיים ואני מתעלף.

פרק 2
אני מתעורר אזוק עם מחסום על הפה ומרגיש שאני זז כנראה במשאית או כלי רכב זה או אחר, הסוכנת הזאת מולי היא נראית הרבה יותר טוב בבגדים הצמודים הללו מבליט את החלקים היפים אבל העיניים אדומות בין דם לאש יפייפיות היא לא נראית עצבנית במיוחד.
התעוררת אני רואה תן לי להציג את עצמי השם שלי זה ג'נה. ג'נה קופרפילד או הסוכנת קופרפילד או איך שאתה תקרא לי גבירתי.
הראש שלי כואב אני צמא שוב ולמה שאקרא לך גבירתי? אני יכול להרוג את כולכם במשאית הזאתי שנוסעת ב60 קמ"ש מבלי שהנהג ירגיש להרוג אותו ולנסוע לאן שבא לי מבלי להתאמץ. מדוע שאקשיב לך?
כי אתה אכלת את אחד הסוכנים שלי אתה אזוק אני בראש שרשרת הפיקוד ואתה מדבר דרך מחסום...
ועוד משהו אתה הולך לעבוד בשבילי ואני אחזיר לך את הזכרונות עם תתנהג יפה.
אז את יודעת מי אני זו התקדמות אם כי אשמח לשבת כואבות לי הרגליים ואני נהיה יותר ויותר צמא.
ראש כואב כנפיים מצטמקות וחוזרות לתוך הגוף הניבים מתקצרים אני מרגיש שונה העיניים שלי פחות רגישות לאור והאוזניים לרעש.
השתנית שוב אתה כנראה באמת אחד מהם!
ממה?
סייבר מורפר גזע עתיק של לוחמים דמויי אנוש שנחשבים הגזע האולטימטיבי עם כי לא נראיתם כבר שנים רובכם מתתם בדרכים שונות דבר שהוא אירוני.
תחסלו אותו! עכשיו!
אמרת שאת רוצה שאעבוד למענכם לא?
אתה סייבר מורפר זמנך עבר כשהדוקטור מצא אותך היית קרוב למוות הגיע הזמן שגם תמות.
חבל אני לא רוצה
הכוח שאגרתי במשך זמן כה רב ששכחתי שהוא שם משתחרר בפרץ אדיר והמשאית מתפוצצת ואני חופשי נראה שג'נה שרדה בלי פגע אך איבדה את הכרתה מוזר אני חושב היא הייתה בטווח אפס ממני טוב אני אקח אותה איתי היא יכולה להיות קלף מיקוח מעולה. אני מרים אותה שם אותה על הכתף וקולט שאני במרחק מה מבניין גדול שמוסתר כהר ומסבבי מדבר ועוד הרים. אני פורש כנפיים ועף לאחד ההרים מוצא מערה שקשה להגיע אלייה ונכנס.
המערה יחסית גדולה ונראה כי פגעי הטבע עשו את שלהם ועיצבו אותה לצורה מדהימה. פה אני אגור לזמן הקרוב אני שם אותה על מן מיטת אבן ומחפש עליה דברים וקולט הרגשה מוזרה בעת שאני מחפש עליה. תתאשט כבר כשהיא תתעורר תוכל לסיים את המשימה שלך.
אני נזכר בכמה דברים.
חדר גדול עוד סייבר מורפרים זו מועצת מלחמה אחד מדבר אליי אומר שאני צריך לצאת ולהביא בת אנוש מאחד הצדדים שנוכל להתמקח עלייה והוא נותן לי קואורדינטות וספינה.
אז עכשיו אני צריך להחזיר אותה הבעיה היא שאין לי ספינה.
אני מתעורר לא ברור לי מתי נרדמתי היא ערה כפותה לקיר אני זוכר שדאגתי לשלשלאות ארוכות...
המשך יבוא...

הדפס

  ישן חדש
נכתב על ידי: מיכאל בראון - 12-02-2015, 12:26 AM - פורום: הבימה המרכזית - אין תגובות

אז באשכולות הבאים אעלה סיפורים ושירים שחלקם הועלו וחלקם לא לפורום הישן.
בכל דבר שאני מעלה אנסה לשמור על פיסוק נכון דבר שהינו בעייתי אצלי.
תהנו!!!

הדפס